נסיון החיים מלמד, כי ציבור העובדים במדינה מודע לכך שעל המעסיק להפריש עבורו מדי חודש בחודשו סכום מסויים עבור גמול פנסיה וסכום נוסף עבור פיצויי פיטורין. העובדים אף יודעים שכאשר הם מפוטרים ביוזמת המעסיק, הם זכאים לפיצויי פיטורין מלאים ואילו כאשר הם מתפטרים מיוזמתם, אינם זכאים לכך.
עם הזמן ובשנים האחרונות, חל שינוי שלא כולם מודעים לו בשוק העבודה.
מעסיקים רבים מעדיפים להפעיל את סע' 14 לחוק פיצויי פיטורין. משמעותו העיקרית של סעיף זה היא כי המעסיק מפקיד לקופת הפיצויים את הסך המלא של הפיצויים (ולא רק שיעור חלקי) וכן, שהעובד זכאי לקבל את מלוא כספי הפיצויים אף במקרה שהוא מתפטר ביוזמתו התפטרות רגילה.
הפעלת סעיף זה מונעת מחלוקות עתידיות בין עובד ומעסיק לעניין הזכאות לתשלום פיצויי פיטורין ויוצרת ודאות אצל העובד כי כספי הפיצויים המלאים מופקדים מדי חודש בחודשו בקופת הפיצויים (ולכן העובד אינו תלוי ב"חסדיו" של המעסיק לשלם את השלמת פיצויי הפיטורין בסוף תקופת ההעסקה, או את הסיכון שהמעסיק ייקלע לקשיי נזילות שלא יאפשרו לו תשלום השלמה זו).
אף במקרה זה, משרדנו מלווה את קהל הלקוחות, מייעץ ומייצג לעניין האפשרות לכלול את סע' 14 בהסכם העבודה וכן את מימוש זכויות העובד בדרך של בדיקה ופיקוח כי המעסיק אכן מפקיד לקופת הפיצויים את הסכומים הנכונים והמלאים, הכל על מנת לשמור כל זכויותיו הסוציאליות המלאות של הלקוח.
